אנו בטיקטוק רוצים לצייד את קהילת היוצרים שלנו בהקשר טקסטואלי מהימן ובכלים שיסייעו להערכת התוכן בבו הם צופים בפלטפורמה, זאת בדומה  לגישה בה אנו נוקטים על ידי סימון בתוויות סרטונים שמציגים תוכן לא מבוסס, או בכך שאנחנו מצמידים וי כחול לחשבונות מאומתים, במטרה לעזור לצופים להבין שבעל החשבון מהימן.

בשנה שעברה יצאנו בפיילוט של הוספת תוויות על תוכן המגיע מכלי תקשורת בשליטת המדינה, שהחל ברוסיה, אוקראינה ובלארוס. היום אנחנו מרחיבים את המדיניות ואת התווית לערוצי תקשורת רשמיים של כל מדינה, כדי לעזור לצופים להבין טוב יותר את המקור העומד מאחורי התוכן שהם נחשפים אליו.

אנו מתרחבים מעבר לפיילוט שלנו ונתחיל ליישם את התווית שלנו לתקשורת בחסות המדינה בגישה מדורגת. אנו מתחילים באופן מיידי עם למעלה מ-40 שווקים, ומכאן נתגלגל בהדרגה לכלל השווקים בעולם.

 הגישה שלנו לתקשורת המזוהה עם מדינה

המדיניות שלנו היא לתייג חשבונות המנוהלים על ידי ארגונים שהעריכה או תהליך קבלת ההחלטות שלהם כפופים לשליטה או להשפעה של מדינות. המטרה שלנו בתיוג כזה היא להבטיח שלאנשים יהיה הקשר מדויק, שקוף וברור כשהם מקיימים אינטראקציה עם תוכן מחשבונות שעשויים להציג נקודת מבט של מדינה או ממשלה. התחלנו את הפיילוט שלנו בשנה שעברה ונפגשנו עם יותר מ-60 מומחי תקשורת, חוקרים פוליטיים, אקדמאים ונציגים מארגונים בינלאומיים ומהחברה האזרחית בכל העולם. התייעצנו גם עם מועצות התוכן והבטיחות שלנו, ועבדנו בשיתוף פעולה הדוק עם מוניטור מדיה עולמי מוביל כדי לפתח מתודולוגיה בעלת תוקף עצמאי שתנחה את החלטותינו בנושא.  

התובנות שקיבלנו מבעלי עניין אלה הדגישו את החשיבות במתן תשומת לב להקשרים פוליטיים, משפטיים ותרבותיים הקשורים למדיה חדשותית. בנוסף, קיבלנו משוב על כך שאין גישה אחת שמתאימה לכל אמצעי התקשורת המזוהים עם מדינות, וכי חינוך משתמשים לגבי הדרכים השונות שבהן מדינות מבקשות להשפיע על חדשות ודיווחים הופך משמעותי יותר ויותר. בעקבות זאת, המדיניות שלנו מתייחסת לתקשורת הנשלטת על ידי המדינה, אותה אנו מגדירים כישות שבה יש ראיות למגמה עריכתית ברורה ולקבלת החלטות על ידי המדינה. נמשיך לשקול דרכים נוספות בהן נוכל להביא הקשר לצופים בטיקטוק.

 כיצד אנו מעריכים חופש עריכה

בהערכת חופש העריכה, אנו לוקחים בחשבון את הצהרת המשימה של הארגון, את נוהלי העריכה, אמצעי ההגנה, ההנהגה, ההנהלה, ואת החלטות העריכה שלו בפועל. כמו כן, אנו מחילים ביקורת נוספת על גופים שעשויים להסתמך במידה רבה על מימון ממשלתי, בין אם באופן ישיר ובין אם באמצעות פרסומות, הלוואות וסובסידיות. חלק מהשאלות שאנו שואלים בסיווג כוללות:

האם חופש עריכה הוא חלק מהצהרת הכוונות של הארגון?

האם לארגון יש קווים מנחים הקשורים לסטנדרטים של התנהלות עיתונאית?

האם יש זיקה ממשלתית לתפקידי ניהול או הנהגה במערכת?

האם הארגון חשף בשקיפות ובגילוי נאות זיקות כלשהן למדינה?

כיצד טיפל הארגון בנושאים בעלי עניין ציבורי משמעותי ביחס לממשלה?

בהתבסס על ההערכה שלנו, נסווג ארגונים לקטגוריות ונצמיד תווית על פרופיל החשבון ועל התוכן שלו.


מתן אפשרות לערעור

השקענו חודשים בפיתוח מתודולוגיה אובייקטיבית שיכולה להיות מיושמת באופן עקבי על ידי צוותי האמון והבטיחות שלנו המפקחים על תהליך קבלת ההחלטות בתיוג תוכן. יחד עם זאת, בידיעה שתמיד נדרש אלמנט של הקשר שיכול להוביל לטעויות מזדמנות, אנחנו גם מאפשרים תהליך ערעור לגופים שמאמינים שהם תויגו באופן שגוי כמדיה בחסות המדינה. כדי לערער, ארגון יכול לספק מידע נוסף שמצביע על אמצעי הגנה המבטיחים חופש עריכה. אנו נעריך את המידע שסופק, נבקש משוב ממומחים מוסמכים ובלתי תלויים, ונסיר את התווית אם נגלה שהארגון אינו עומד בקריטריונים שלנו לסימונו בנושא.